אֳנִי עִירָקִי-פִּיג’מה,
אִשְתִּי רוֹמָנִיָּה
וְהַבַּת שֶלָנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדָד.
אִמָּא שֶלִּי מַמְשִיכָה לְהַרְתִּיחַ אֶת הַפּרָת וְהַחִדֶּקֶל,
אֲחוֹתִי לָמְדָה לְהָכִין פִּירוּשְקִי מֵאִמוֹ הָרוּסִיָה
שֶל בַּעֲלָהּ.
הֶחָבֵר שֶלָנוּ, מָרוֹקוֹ-סַכּין, תּוֹקֵעַ מַזְלֵג
מִפְּלָדָה אַנְגְלִית בְּדָג שֶנוֹלַד
בּחוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה.
כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים מְפֻטָּרִים שֶהוּרְדוּ מִפִּגוּמֵי הַמִּגְדָּל
שֶרָצִינוּ לִבְנוֹת בְּבָּבֶל.
כֻּלָּנוּ חֲנִיתוֹת חֲלֻדוֹת שֶדוֹן קִישוֹט הֵעִיף
עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ.
כֻּלָנוּ עֲדָיִן יוֹרִים בְּכוֹכָבִים מְסַנְוְרֵי עֵינַיִם
רֶגַע לִפְנֵי שֶהֵם נִבְלָעִים
בִּשְבִיל הֶחָלָב.